טקסט לתערוכה- לקראת קטלוג

 

נפתח סוף אפריל 2016  / אוצרת דורית לויטה

 

רקע

 

מדע בדיוני (או "מדע דמיוני" כפי שנקרא בעברית עד שנות השמונים) הוא שדה חדש יחסית של יצירה ומחשבה אנושיות, שקיבל את צורתו המודרנית במאה ה-19, מאה של פריצה אדירה קדימה של המדע והטכנולוגיה המערבית. ספרות המד"ב עוסקת בהשפעתם של מדע וטכנולוגיה מדומיינים על יחידים ועל החברה האנושית בכללותה. בתרבות שהפכה ליותר ויותר רציונלית וחילונית, סיפק הז'אנר החדש דרך לדמיון המודרני להמשיך ולחשוב במושגים של "אינסוף" ו"נשגב", שעד אז היו שמורים לדת. תכונה זו הפכה אותו לכלי בעזרתו ניתן לחשוב ולחלום על העתיד בצורה מבוקרת, ובמקביל, לז'אנר המשקף את הערכים של התרבות והזמן בתוכם נוצר.

המד"ב, כתופעה תרבותית מודרנית, מתעלם מגבולות גיאוגרפיים ופוליטיים; עדות לכך היא פריחתו הן באמריקה הקפיטליסטית והן בבריה"מ הקומוניסטית של עידן המלחמה הקרה. יצירות מד"ב – בספרות, בקולנוע ובאמנות- מסמלות חירות של דמיון ומחשבה אנושיים אך גם מצביעות על הכוחות הכופים על העתיד מגבלות אנושיים. בכך הוא קשור בטבורו לרעיון הקדמה וחופשיותה של הרוח האנושית, אך בד בבד גם מזהיר מפני התוצאות ההרסניות העלולות להיוולד מקדמה בלתי מרוסנת. בשני קצותיו ניצבים חזיונות מנוגדים – האחד אוטופי, חזון של עולם מושלם שבו התקדמות המדע והטכנולוגיה תביא מזור לתחלואי האנושות, והשני הפוך – עולם שבור ומאוים שהוא קורבן של חטא היוהרה.

 

התערוכה

 

התערוכה תראה את ביטויה החזותיים של צורת המחשבה של המדע-הבדיוני במגוון תחומים: אמנות, עיצוב, קולנוע ותרבות פופולרית (מגזינים, עטיפות ספרים, קומיקס, כרזות וכדומה). היא תדגים את המקורות ההיסטוריים של המד"ב, וכיצד השפיעו אלה על התרבות החומרית והחזותית של ימינו אנו. היא תראה כיצד המד"ב, כסוגה שצמחה בתוך התרבות הפופולארית אך יונקת ממקורות מיתולוגיים ופילוסופיים עתיקים, מהווה חיבור בין 'גבוה' ל'עממי', בין מדע לדמיון, ובין טכנולוגיה לאמנות.

התערוכה תחולק לחמישה 'מדורים' נושאיים, שבכל אחד מהם יצירות במגוון מדיות ידגימו את המגמות ההיסטוריות והעכשוויות של הז'אנר. טקסטים שילוו את חללי התערוכה יבארו לקהל הרחב את הסוגיות השונות, ינגישו ויחברו בין היצירות והמוצגים השונים.

המדורים השונים

 

חלל

 

חזון המפגש האנושי עם החלל החיצון האינסופי הוא אולי השדה הנפוץ ביותר בז'אנר המד"ב. הוא ניזון מאותה סקרנות אנושית עתיקה שהובילה בני אדם לצאת למסעות תגלית על פני האדמה, ולהביט אל שמי הלילה מתוך כמיהה לפרוץ את גבולות הארץ ולשוט בינות לכוכבים. תפיסת החלל כטריטוריה לא-נודעת שיש לחקור או לכבוש היא עקרונית לתחושת הפליאה וההיקסמות שהן מעמודי התווך של המד"ב. ניתן לומר כי החלל הוא ביטוי מודרני המחליף את הרעיון הדתי של אינסופיותו של האל, ובוחן אותו מחדש. במדור זה יוצגו פסלים, ציורים ועבודת וידאו ואיור המציגות את מורכבות הדימוי החללי ביחס לתרבות החזותית והטכנולוגית.

 

חייזרים

 

לצד הגיבור האנושי, החייזר הוא דמות מרכזית בז'אנר הקלאסי של המד"ב, וקיומן של ישויות תבוניות מחוץ לכדור הארץ מסעיר את הדמיון אף בימינו, כדרך לנסות ולהבין מאיפה באנו אנו, בני האדם. החייזר במדע הבדיוני הוא לעולם "האחר", ומסמל בדרכים שונות ומנוגדות את תפיסתינו את משהו אנושי – החל בחייזרים 'רעים' דמויי תולעים, חרקים או יישויות מופשטות, וכלה בחייזרים רוכשי טוב, שנעשו במרוצת ההיסטוריה של הז'אנר יותר ויותר דומים לנו, כלומר יותר אנושיים. הטווח הרחב הזה מדגים כיצד מוטיב החייזר משקף הן את הפחד מפני האחר, והן את הכמיהה אליו, כמי שיכול לגאול את המין האנושי מ'בדידותו', ואף למסור לנו ידע עליון שבכוחו לפתור את בעיותינו ולהשכין בינינו שלום.

 

מסעות מופלאים

 

החל ב או ב של חלוץ המד"ב הצרפתי ז'ול ורן, מסעות אל טריטוריות לא נודעות הם תמה מכוננת בז'אנר המד"ב היונקת מספרות המסעות וההרפתקאות ששורשיה במיתוסים ובאפוסים של ימי קדם. וכמו ביצירות הדמיון העתיק, גם בספרות המסעות המופלאים המסע הוא פסיכולוגי לא פחות מאשר גיאוגרפי, כלומר המסע הגיבור, כלומר

צורת ביטוי מטפורית להווייתו הפנימית.

 

ספינת החלל היא האייקון המרכזי המשלהב את הדמיון של הז'אנר, ומשמשת מטאפורה גם לנמל הבית ('ספינת החלל של כדור הארץ') וגם סמל לכיבוש האנושי את החלל והיקום. במדור זה יפגוש הקהל יצירות שונות שיתנו ביטוי להתפתחות דימויי המסע וכלי המסע לאורך השנים, וגם להיווכח כיצד הדמיון החזותי של המד"ב משתקף בתולדות העיצוב המודרני. התפתחויות בעיצוב טכנולוגי מודרני של מכוניות, למשל, הושפע מהעיצוב החזותי (המדומיין) של חלליות וספינות חלל.

 

מכונות, מחשבים ורובוטים

 

מחשבים הופיעו ביצירות מד"ב הרבה לפני שנוצר המחשב הראשון, ולמעשה דחפו את הטכנולוגיה להתקדם ולממשם בפועל. במדע הבדיוני מכונות, מחשבים ורובוטים הם מכשירים מכאניים השואפים לנשמה אנושית, להידמות ליוצרם, ולהפוך להעתקים מושלמים של האנושי שבה בעת עולים על המקור. הופעתם של המחשב והרובוט – ומאוחר יותר האנדרואיד (הרובוט דמוי האדם) והסייבורג (ההכלאה בין אדם למכונה)- משקפים הן את הרצון האנושי להיעשות למושלם ולהתגבר על מגבלות הגוף והתודעה, והן את הפחד מפני השתלטות המכונה על הנפש האנושית. אותו פחד המופיע במוטיב ה העתיק. עבודות אמנות במדור הזה ידגימו כיצד אמנים עכשוויים מתייחסים לאפשרות מיזוגם של הגוף והתודעה האנושיים עם האלקטרוני, הרובוטי והממוחשב.

 

נופי עיר

 

אלמנטים ארכיטקטוניים שיחקו תפקיד חשוב ביצירות ספרות ואמנות שביקשו לחזות את העתיד, מחזון העיר ב של תומס מור (1516) ועד (1902) של בנימין זאב הרצל. חזונות אורבניים קולנועיים כמו זה של הבמאי הגרמני פריץ לאנג בסרטו (1927) השפיעו על הדרך בה חשבו ארכיטקטים מודרניסטיים על עיצוב ערי-המחר. במדור זה יפגשו המבקרים מכונות מגורים, תכניות של ארכיטקטורה מדומיינת ומרחבים עירוניים ממשיים ומדומיינים באמנות, בקולנוע ובארכיטקטורה.